#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. 1 יתומים האם צריכים לכתוב פרוזבול ומדוע?	אינם צריכים דר&quot;ג וב&quot;ד אביהם של יתומים.	גיטין לז.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. 2 'אין כותבים פרוזבול אלא על הקרקע' על איזו קרקע כותבים?	די בקרקע כל שהוא דהינו אפ' קלח של כרוב, אם אין לו מזכה לו בתוך שדהו ואפ' השאילו מקום לתנור וכרים מועיל.	גיטין לז.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. 3 אין ללוה קרקע אבל יש לערב או לחיב לו האם כותבים עליו פרוזבול ומדוע?	כותבים על הערב וכן אם יש אחר שחייב לו ויש לו קרקע כותבים דמשועבד לו בשעיבודא דר' נתן.	גיטין לז.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. 4 מלוה בשטר עם אחריות ובלא אחריות האם השביעית משמטתו?	"מלוה ע&quot;פ ובשטר בלא אחריות - ודאי משמט.<p dir=""rtl"">בשטר עם אחריות - רב ושמואל אמרו משמט, ר&quot;ל ור' יוחנן אמרו אינה משמטת, תניא כוותיה דר&quot;ל ור&quot;י וכן אם סיים לו קרקע בחובו או כתב כל נכסי אחראין לחוב זה. אף דתניא כוותיה דר' יוחנן לא רצה לסמוך על מה דאנו מדמים, דאיכא למימר שהברייתות הם כדעת ב&quot;ש שאומרים שטר העומד להגבות כגבוי דמי.</p>"	גיטין לז.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. 5 המלוה על המשכון (הלוהו ודר בחצרו) האם משמט ומדוע?	"אינו משמט משום דרב יצחק דאמר מנין לבע&quot;ח דקונה משכון שנאמר לך תהיה צדקה אם אינו קונה צדקה מנין. <p dir=""rtl"">אבל הלוהו ודר בחצרו שאינו קונה המשכון שביעית משמטת.</p>"	גיטין לז.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז: 1 המחזיר חוב אחר שביעית מה יעשה המלוה?	"צריך לומר משמט ואם אמר אע&quot;פ כן יקבל ממנו שנאמר וזה דבר השמיטה. <p dir=""rtl"">כשהוא נותן לו לא יאמר טול בחובי אלא במתנה אני נותן לך. ותלי ליה עד דאמר הכי.</p>"	גיטין לז:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז: 2 האם נאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד?	נחלקו בברייתא ת&quot;ק אומר צריך שיהיה עמו פרוזבול וחכמים אומרים אינו צריך, וכן אמר רב נחמן דלא שביק התירא ואכל איסורא. אמר רב כגון זה פתח פיך לאילם.	גיטין לז:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז: 3 עבד שנשבה ופדאוהו האם ישתעבד לרבו ראשון ולרבו שני קודם יאוש ולאחר יאוש ומדוע?	"לאביי: לאחר יאוש - ודאי לא ישתעבד כלל. קודם יאוש - לשום עבד ישתעבד לרבו ראשון לשום בן חורין לא ישתעבד לא לרבו שני שפדאו לשם בן חורין ולא לרבו ראשון דלמא ממינעי ולא פרקיה, רשב&quot;ג אומר ישתעבד לרבו ראשון דלא ממנעי, דכשם שמצוה לפדות את בני חורין כך מצוה לפדות את העבדים.<p dir=""rtl"">לרבא: לפני יאוש - ודאי שחוזר לרבו ראשון. לאחר יאוש - לשם עבד ישתעבד לרבו שני. לשם בן חורין לחכמים אינו משתעבד לרבו שני דפרקיה לשם בן חורין, לרבו ראשון דלאחר יאוש, רשב&quot;ג אומר ישתעבד (לרבו ראשון) כדי שלא יהיה כל אחד ואחד מפיל עצמו לגייסות.</p><p dir=""rtl"">אמר רבה בר בר חנה אר' יוחנן כל מקום ששנה רשב&quot;ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידון וראיה אחרונה.</p>"	גיטין לז:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז: 4 האם גוי קונה עבד גוי ועבד ישראל לגופו ולמעשה ידים ומנין?	"כתיב &quot;וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו&quot; אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם ולא הם קונים זה מזה. וה&quot;מ לקנין הגוף, אבל למעשה ידים הם קונים, ק&quot;ו אם קונים את ישראל ודאי שיקנו את הגוי. <p dir=""rtl"">ואף בחזקה הם קונים דעמון ומואב טיהרו בסיחון, ואף את ישראל קונים בחזקה שנאמר &quot;וישב ממנו שבי&quot;.</p>"	גיטין לז:		ד'
